דרום הודו

דרום הודו שייכת להודו אבל היא מדינה שונה. אנשיה שונים מהאנשים החיים בערים הגדולות של הודו. מאכליהם שונים וסוג הטיולים לדרום הודו שונה מיתר חלקי המדינה. לדרום הודו בחופי ים שקטים ואף שאינם מתויירים כמו בחלקיה האחרים של הודו הם נחשבים ליפים באותה מידה כמו חופיה האחרים של הודו. תיירים רבים מהעולם מבקרים בדרומה של הודו.

המטיילים הישראלים מוותרים על חבל ארץ זה, למרות יופיו, וזה חבל מאחר וחבל ארץ זה שונה ומיוחד. תושביה הולכים בלבוש מסורתי הגברים מתהלכים בחצאיות משובצות שנראות כמו מגבות מטבח הקשורות למותן. שפת הדיבור שונה והמשטר הוא משטר קומוניסטי. לאלה המגיעים לטיולים בדרום הודו מחכה חוויה ואלפי סירות מגולפות מעץ השטות בנהרות ועל האיים מקדשים מרהיבים. ובכלל דרום הודו, כמו חלקים אחרים בהודו הגדולה, היא עולם אחר וכדאי לבקר בחבל ארץ זה.

רוב התיירים בקבוצות המאורגנות, הבודדים והתרמילאים מבקרים את צפון הודו ועריה ואילו לדרום הודו מגיעים רק מטורפי הודו למיניהם. דעה קדומה אומרת שככל שמדרימים כך משתנה נופה הקסום של הודו הכל הופך צהוב ומדברי. לא כך הדבר דרום הודו מאופיינת במזג אוויר חם ולח, במונסונים הרבים בשטחי הקוקוס הגדולים והג'ונגלים. כמות המשקעים הגדולה היורדת בדרום הודו מאפיינת את האזור ביערות ובאזורים ירוקים. שדות האורז נראים מכל כיוון בדרום הודו וחיות בר מסתובבות באופן חופשי והן יכולות להופיע ממקומות בלתי צפויים.

האנשים החיים במקום הינם בעלי גוון עור שונה מאחיהם שבצפון הארץ, בעלי עיניים חודרות ושיניהם לבנות ומבריקות. האוכל בדרום הודו טוב יותר משאר הארץ. ניתן להבחין בזאת רק כאשר מגיעים לצפון הודו. מגוון המאכלים בדרום גדול יותר והקרבה לים השפיעה על כמות הדגים ובנוסף אפשר למצוא בין מאכלי דרום הודו גם עופות וכבשים. האוכל הדרומי ידוע כחריף ביותר והוא מתובל בעשבי תיבול מרובים.

הודו מהווה מקור משיכה להרבה תיירים ביניהם תרמילאים ישראלים שיוצאים לנקות את הראש אחרי שירות צבאי לפעמים לא פשוט ורבים מביניהם שוהים בהודו תקופה לא קצרה ואף חוזרים ושבים להודו פעם נוספת. הודו נחשבת לארץ זולה, שונה ומיוחדת. העונה המתאימה לטיולים בדרום הודו היא בחודשי אוקטובר עד מרס. מסוף פברואר תחילת מרס מתחילים המונסונים דבר שמקשה על הטיול. גם בעונת המונסונים אפשר לטייל אבל הקצב איטי יותר. למטיילים שרוצים למבקר בדרום וצפון הודו מומלץ להתחיל את הטיול בדרום ולקראת המונסונים לעבור לצפון הארץ.

אחת הערים המפורסמות בדרום הודו היא העיר גואה. אין כמעט תייר או תרמילאי המגיעים לדרום הודו שלא יבקר בגואה. גואה מתקשרת לרבים עם סמים ותיירים זרוקים בכל מקום. אמנם ישנם תיירים רבים המתנסים בסמים אולם יש בגואה גם דברים חיוביים. בגואה רצועת חוף לבנה שבשעות הערב הופכת למקום קיום מסיבות. ישנם ישראלים רבים שקבעו את מקום מושבם הקבוע בדרום הודו ובעיקר בגואה. בנוסף גואה מציעה לתיירים שווקים וביניהם השוק המפורסם, שוק הפשפשים המתקיים בימי רביעי בו ניתן לרכוש מזכרות בגדים ותבלינים. תכשיטים אותם מכינות נשות הכפרים הסובבים את העיר גואה. תחילתו של השוק היא בשנות השבעים כשוק מטיילים היפיים. כיום בשוק מטיילים רבים וביניהם תרמילאים ישראליים.

כמו ברוב הודו תנאי התברואה ירודים כך גם בדרום הודו. מי השתייה נקיים וטובים לשתיה כמעט ולא בנמצא, והאוכל הנמכר ברחובות לתיירים ישראלים, במיוחד צעירים יוצאי צבא השוהים בהודו תקופה ארוכה, מהווה סכנה בריאותית. למעוניינים לנסוע אל טיולים לדרום הודו מומלץ להתחסן במספר חיסונים עליהם ממליץ משרד הבריאות הישראלי.